בס"ד
פרשת ויצא – הרב ברוך רוזנבלום שנת תשע"א.
פרשת השבוע שנקרא בע"ה בשבת זו, פרשת ויצא.
אומרת התורה {כח, י} וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה: {יא} וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא.
דורשים חז"ל בגמרא {מסכת ברכות כו, ב} – יעקב תקן תפלת ערבית שנאמר {בראשית כח-יא} ויפגע במקום וילן שם ואין פגיעה אלא תפלה שנאמר {ירמיה ז-טז} ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי .
אברהם אבינו תיקן תפילת שחרית ויצחק אבינו תיקן תפילת מנחה.
לפני שניגש לתפילת הערבית שתיקן יעקב אבינו, היינו רוצים לדבר בראש ובראשונה, על דבר שמופיע בחומש בראשית, שחוזר על עצמו בכל פרשה ופרשה, החל מפרשת בראשית ועד פרשת ויחי :
דורשים חז"ל במדרש {בראשית רבה, פרשה סח, אות י} – {כח, יא} וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ. רַבָּנָן אָמְרֵי כִּיבָּא הַשֶּׁמֶשׁ, מְלַמֵּד שֶׁהִשְׁקִיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גַּלְגַּל חַמָּה שֶׁלֹא בְּעוֹנָתָהּ בִּשְׁבִיל לְדַבֵּר עִם יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּצִנְעָה, מָשָׁל לְאוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁבָּא אֶצְלוֹ לִפְרָקִים, אָמַר הַמֶּלֶךְ כִּיבּוּ אֶת הַנֵּרוֹת כִּיבּוּ אֶת הַפָּנָסִין שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לְדַבֵּר עִם אוֹהֲבִי בְּצִנְעָה. כָּךְ הִשְׁקִיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גַּלְגַּל חַמָּה שֶׁלֹא בְּעוֹנָתָהּ בִּשְׁבִיל לְדַבֵּר עִם יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּצִנְעָה.
אומרים חז"ל בגמרא {מסכת חולין צא, ב} – אמר הקב"ה צדיק זה בא לבית מלוני ויפטר בלא לינה מיד בא השמש כתיב {בראשית כח-יא} ויקח מאבני המקום וכתיב ויקח את האבן.
ממשיך המדרש – רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי חָנִין דְּצִפּוֹרִין אָמַר שָׁמַע קוֹלָן שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אוֹמְרִים בָּא הַשֶּׁמֶשׁ בָּא הַשֶּׁמֶשׁ, אֲתָא שִׁמְשָׁא, אֲתָא שִׁמְשָׁא. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר יוֹסֵף (בראשית לז, ט): וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ, אָמַר יַעֲקֹב מִי גִּלָּה לוֹ שֶׁשְּׁמִי שֶׁמֶשׁ. אוֹתָן שְׁתֵּי שָׁעוֹת שֶׁהִשְׁקִיעַ לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַמָּה בְּצֵאתוֹ מִבֵּית אָבִיו אֵימָתַי הֶחֱזִירָן, בַּחֲזִירָתוֹ לְבֵית אָבִיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית לב, לב): וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתְּ סִימָן לְבָנֶיךָ, מָה אַתָּה בְּצֵאתְךָ הִשְׁקַעְתִּי חַמָּה וּבַחֲזִירָתְךָ הֶחֱזַרְתִּי לְךָ גַּלְגַּל חַמָּה, כָּךְ בָּנֶיךָ בְּצֵאתָם (ירמיה טו, ט): אֻמְלְלָה יֹלֶדֶת הַשִּׁבְעָה, וּבַחֲזִירָתָן (מלאכי ג, כ): וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי וגו'.
אנחנו רוצים להיכנס קצת יותר לעומק העניין, כי מי ששם לב, חומש בראשית, בכל פרשה ופרשה בו, עוסקת התורה בעניין תפילה. בין באופן ישיר ובין באופן עקיף. נעבור על הענין במהירות, לפני שנעבור לעניין תפילת הערבית שתיקן יעקב אבינו :
בפרשת בראשית, אומרת התורה {ב, ה} וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח כִּי לֹא הִמְטִיר ה' אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה.
אומר רש"י – כי לא המטיר. ומה טעם לא המטיר, לפי שאדם אין לעבוד את האדמה ואין מכיר בטובתם של גשמים, וכשבא אדם וידע שהם צורך לעולם התפלל עליהם וירדו, וצמחו האילנות והדשאים.
הגשם מונח באוצרות שמים. הקב"ה צריך רק 'לפתוח' את העננים, כדי שירדו גשמים.
אמר הקב"ה – בלי תפילה, אני לא פותח את העננים !
כותב הרב פינקוס בספרו – משל למה הדבר דומה ? משל לבן-אדם שהזמין 100,000 כובעים ממפעל. הכינו לו את הסחורה על קונטיינרים , הכל הועמס על משאיות. כל הכסף כבר שולם. אבל כל זמן שהמשאיות עומדות מוכנות בתוך המפעל, הבן אדם עומד מחוץ למפעל והשער סגור, לא יעזור שום דבר, המשאית לא תוכל לצאת. צריך שיפתחו את השער, ואז המשאית תצא לדרכה .
נדיב אחד תרם 100,000 $ ואמר שהוא ישלח את הצ'ק בדואר. לאחר כמה ימים, הוא מקבל מכתב מהדואר, שממתין לו מכתב רשום בדואר. הוא הבין שזה כנראה הצ'ק מאותו נדיב. הוא יודע שיש לו עכשיו 100,000 $ שמחכים לו בדואר, יש לו את האישור ביד … מה חסר ?! שיפתחו את סניף הדואר !
אומר הרב פינקוס – בשמים יש מים. על הארץ יש צמחים. מה צריך ?! שיפתחו את השער. ומה פותח את השער ?! התפילה !
לכן כבר בתחילת ספר בראשית, מובא לנו עניין התפילה.
בפרשת נח, מצוה הקב"ה על נח לבנות תיבה, ואומר לו {ו, יד} קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה .
אומר המדרש {בראשית רבה, פרשה לא, אות ט} – קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה (בראשית ו, יד), קִילִין וּמְדוֹרִין, אָמַר רַבִּי יִצְחָק מַה הַקֵּן הַזֶּה מְטַהֵר אֶת הַמְצוֹרָע, אַף תֵּבָתְךָ מְטַהֲרָתְךָ.
שואל הרב אלישיב זצ"ל בספרו דברי אגדה – אני לא מבין מה הקשר, בין ענין טהרת המצורע לבין טהרתו של נח ע"י התיבה? נח דיבר לשון הרע ?!
כותב הרב אלישיב זצ"ל בספרו – אומרים חז"ל {מסכת ערכין טז, א} – א"ר שמואל בר נחמני א"ר יוחנן על שבעה דברים נגעים באין על לשון הרע ועל שפיכות דמים ועל שבועת שוא ועל גילוי עריות ועל גסות הרוח ועל הגזל ועל צרות העין . מה פירוש הדבר, שעל שפיכות דמים נגעים באים ?
אדם מקבל צרעת, כיון שהוא הרג מישהו ?! אם הוא הרג במזיד, צריכים להרוג אותו. אם הוא הרג בשוגג, הוא בורח לעיר מקלט. מה פתאום הוא מקבל צרעת ?!
כולנו יודעים, שיש שפיכות דמים, מבלי לשפוך דם. שכל המלבין פני חברו ברבים, כאילו שופך דמים !
אומר הרב אלישיב – אבל יש שופך דמים גרוע מזה . אדם שנהרג מחוץ לעיר, אומרת התורה בפרשת שופטים {כא, ג} וְהָיָה הָעִיר הַקְּרֹבָה אֶל הֶחָלָל וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא עֶגְלַת בָּקָר אֲשֶׁר לֹא עֻבַּד בָּהּ אֲשֶׁר לֹא מָשְׁכָה בְּעֹל: {ד} וְהוֹרִדוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא אֶת הָעֶגְלָה אֶל נַחַל אֵיתָן אֲשֶׁר לֹא יֵעָבֵד בּוֹ וְלֹא יִזָּרֵעַ וְעָרְפוּ שָׁם אֶת הָעֶגְלָה בַּנָּחַל: {ה} וְנִגְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי כִּי בָם בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בְּשֵׁם ה' וְעַל פִּיהֶם יִהְיֶה כָּל רִיב וְכָל נָגַע: {ו} וְכֹל זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא הַקְּרֹבִים אֶל הֶחָלָל יִרְחֲצוּ אֶת יְדֵיהֶם עַל הָעֶגְלָה הָעֲרוּפָה בַנָּחַל: {ז} וְעָנוּ וְאָמְרוּ יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ.
אומרת הגמרא {מסכת סוטה לח, ב} – וכי על לבנו עלתה שזקני ב"ד שופכי דמים הם אלא לא בא לידינו ופטרנוהו ולא ראינוהו והנחנוהו לא בא לידינו ופטרנוהו בלא מזונות לא ראינוהו והנחנוהו בלא לוייה.
יוצא, שלא צריך לשפוך דם בפועל . מספיק שלא נתת לו מזון שיהיה לו לדרך, זה כבר נקרא 'שופך דמים'.
אומר הרב אלישיב זצ"ל בספרו – אדם שיכל להתפלל על מישהו, ולהציל אותו ע"י תפילה, והוא לא עושה את זה , נקרא שופך דמים !
לאחר שיצא נח מהתיבה, כותב הזוהר הקדוש, הוא ראה שהכל נחרב. אמר נח "ריבונו של עולם, היה לך לרחם על בריותיך".
אמר לו הקב"ה – לרחם על בריותיי ?! לפני 120 שנה, כשאמרתי לך שאני הולך להשמיד את העולם, תעשה תיבה , האם התפללת על בני דורך, וביקשת ריבונו של עולם, רחם על בריותיך ?!
יוצא, שאם נח היה מתפלל על בני דורו, הוא יכל להצילם !
זה שלא התפללת, מעלה עליך הכתוב, כאילו אתה שופך דמים. וצרעת באה על שפיכות דמים.
אומר המדרש – מַה הַקֵּן הַזֶּה מְטַהֵר אֶת הַמְצוֹרָע, אַף תֵּבָתְךָ מְטַהֲרָתְךָ , למה ?! כי גם אתה צריך כפרה, שלא התפללת על הדור שלך !
עד כאן פרשת נח.
מגיעים לפרשת לך-לך, אומרת התורה {יב, ח} וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה מִקֶּדֶם לְבֵית אֵל וַיֵּט אָהֳלֹה בֵּית אֵל מִיָּם וְהָעַי מִקֶּדֶם וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהֹוָה וַיִּקְרָא בְּשֵׁם ה'.
אומר רש"י – ויבן שם מזבח. נתנבא שעתידין בניו להכשל שם על עון עכן והתפלל שם עליהם.
בפרשת לך-לך, כאשר אברהם אבינו עומד במעבר הגבול ומהללים את אשתו, והיא נלקחת לבית פרעה …
כותב ספר הישר – ותקח האשה בית פרעה בימים ההם ויחר לאברם מאד על אודות אשתו, ויתפלל אל יי להצילה מיד פרעה. ותתפלל גם שרי בעת ההיא ותאמר יי אלהים אתה אמרת לאדוני אברם ללכת מארצו ומבית אביו ארצה כנען ותבטיחהו להטיב לו כי יעשה את דבריך. עתה הנה עשינו את אשר צויתנו ונעזוב את ארצנו ואת משפחותינו ונלך אל ארץ נכריה ואל עם אשר לא ידענו תמול שלשום. ונבואה בארץ הזאת להציל את בתינו מן הרעב ויבא עליי הפגע והמקרה הרע הזה. ועתה יי אלהים הצילני נא והושיעני מיד הצר הצורר הזה ועשה אתי טובה למען חסדך. וישמע יי בקול שרי וישלח יי מלאך להציל את שרי מיד פרעה.
יוצא, ששום דבר לא קורה בלי תפילה.
בשעה שאברהם אבינו מתחתן עם הגר, היא מתעברת … ומה קרה כתוצאה מזה ?
אומרת התורה {טז, ה} וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם חֲמָסִי עָלֶיךָ אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ יִשְׁפֹּט ה' בֵּינִי וּבֵינֶיךָ .
אומר רש"י – חמסי עליך. חמס העשוי לי, עליך אני מטילה הענש, כשהתפללת להקדוש ברוך הוא מה תתן לי ואנכי הולך ערירי, לא התפללת אלא עליך, והיה לך להתפלל על שנינו והייתי אני נפקדת עמך. ועוד, דבריך אתה חומס ממני שאתה שומע בזיוני ושותק.
בפרשת וירא, בשעה שהמלאכים מגיעים אל אברהם אבינו, מבשר לו המלאך {יח, י} וַיֹּאמֶר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וְשָׂרָה … {יב} וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקֵן.
אומר הספורנו – ותצחק שרה. שחשבה שהיה דבר המלאך ברכת נביא בלבד כענין אלישע לא נבואה ושליחות האל ית'. וחשבה שלא יושג זה בזקנים בברכת שום נביא כי אמנם להשיב הבחרו' אחר הזקנה הרי הוא כתחיית המתים שלא תהיה זולתי במצות האל פרטית או בתפלה משגת חן מאתו.
בפרשת וירא, אברהם אבינו עומד בתפילה על אנשי סדום, במטרה לנסות ולהצילם {יח, כד} אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר … {כט} וַיֹּסֶף עוֹד לְדַבֵּר אֵלָיו וַיֹּאמַר אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם אַרְבָּעִים … {לא} אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֶשְׂרִים … {לב} אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֲשָׂרָה …
באותה פרשה, מתקן אברהם אבינו תפילת שחרית, שנאמר {יט, כז} וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם אֶת פְּנֵי ה'.
אומרת הגמרא {מסכת ברכות כו, ב} – אברהם תקן תפלת שחרית שנא' {בראשית יט-כז} וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם ואין עמידה אלא תפלה שנאמר {תהילים קו-ל} ויעמד פינחס ויפלל.
בשעה ששרה נלקחת לביתו של אבימלך … {כ, ג} וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ הִנְּךָ מֵת עַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ וְהִוא בְּעֻלַת בָּעַל : {ד} וַאֲבִימֶלֶךְ לֹא קָרַב אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר אֲדֹנָי הֲגוֹי גַּם צַדִּיק תַּהֲרֹג: {ה} הֲלֹא הוּא אָמַר לִי אֲחֹתִי הִוא וְהִיא גַם הִוא אָמְרָה אָחִי הוּא בְּתָם לְבָבִי וּבְנִקְיֹן כַּפַּי עָשִׂיתִי זֹאת {ו} וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאֱלֹהִים בַּחֲלֹם גַּם אָנֹכִי יָדַעְתִּי כִּי בְתָם לְבָבְךָ עָשִׂיתָ זֹּאת וָאֶחְשׂךְ גַּם אָנֹכִי אוֹתְךָ מֵחֲטוֹ לִי עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיךָ לִנְגֹּעַ אֵלֶיהָ: {ז} וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ כִּי נָבִיא הוּא וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ וֶחְיֵה וְאִם אֵינְךָ מֵשִׁיב דַּע כִּי מוֹת תָּמוּת אַתָּה וְכָל אֲשֶׁר לָךְ.
שואל הספר מאמר מרדכי – אני לא מבין, למה שאבימלך ימות, הוא הרי לא נגע בשרה ?!
ואומר – כאשר נגלה אל אבימלך בפעם הראשונה הקב"ה ע"י מלאך, הוא אמר לו "הִנְּךָ מֵת עַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ" – מבחינת הקב"ה, אתה מחוק מספר החיים. כדי להחזיר אותך בחזרה לספר החיים, תפנה לאברהם שיתפלל בעדך, ותחיה !
בפרשת חיי שרה, אומרת התורה {כד, סג} וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים.
אומר רש"י – לשוח. לשון תפלה, כמו (תהלים קב א) ישפוך שיחו.
אומרת הגמרא {מסכת ברכות כו, ב} – יצחק תקן תפלת מנחה שנאמר {בראשית כד-סג} ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב ואין שיחה אלא תפלה שנאמר {תהילים קב-א} תפלה לעני כי יעטף ולפני ה' ישפוך שיחו.
אליעזר עבד אברהם, יוצא למצוא שידוך ליצחק … {כד, יב} וַיֹּאמַר ה' אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם וַעֲשֵׂה חֶסֶד עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם.
אומר האור-החיים הקדוש – ויאמר ה' וגו' הקרה וגו'. בטוח היה אליעזר באדונו שתפלתו מקובלת אשר התפלל הוא ישלח מלאכו וגו' והוסיף הוא להתפלל שיהיה הוא ראוי ליעשות הדבר על ידו, כי ימצא לפעמים שתהיה מניעה לקיים דברי התפלה מצד האמצעי, לזה התפלל לאלהי אדונו שיקרה לפניו .
התפלל אליעזר, שתהיה לו הזכות להיות השליח של אברהם, במציאת השידוך לנו יצחק.
בפרשת תולדות, אומרת התורה {כה, כא} וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא וַיֵּעָתֶר לוֹ ה' וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ.
אומרים חז"ל במדרש {בראשית רבה, פרשה סג, אות ה} – וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ (בראשית כה, כא), רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר שֶׁשָּׁפַךְ תְּפִלּוֹת בְּעשֶׁר לשון עושר. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר שֶׁהִפֵּךְ אֶת הַגְּזֵרָה, וּלְפוּם כֵּן קָרְיִן לֵיהּ עַתְרָא דְּאַפֵּךְ אִדְּרָא שהפך את הגזירה, ע"י תפילתו כקלשון .
אני חושב שהשיא של נושא התפילה, נמצא בפרשה שלנו.
הייתי ברשותכם רוצה לעסוק, בתפילתה של לאה אמנו :
חז"ל עומדים על הפסוק {כט, יז} וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת וְרָחֵל הָיְתָה יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה.
כותב הרוקח {מגילת אסתר} – יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה ר"ת יתום.
אנחנו רוצים להעמיק קצת בדברים :
שואלת הגמרא {מסכת ב"ב קכ"ג, א} – איך כותבת התורה על לאה אמנו, את הפסוק {בראשית כט-יז} ועיני לאה רכות מאי רכות אילימא רכות ממש אפשר בגנות בהמה טמאה לא דבר הכתוב כשרוצה הקב"ה לדבר על בהמה טמאה, הוא אומר דכתיב {בראשית ז-ח} מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה … איך אפשר לכתוב על לאה אמנו, שעיניה היו רכות ?!
עפ"י רוב דעות הפוסקים, לאה ורחל היו אחיות תאומות. אם כתוב שרחל היתה יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה, אז לאה שהיא כמוה, צריכה להיות די דומה לה.
רבותינו מנסים לתרץ – איך יכל להיות, שבשעה שיעקב אבינו לקח את לאה במקום רחל, דיבר איתה כל הלילה, איך יכל להיות שהוא לא זיהה את הקול שלה ?!
מה תגיד, שלאה שינתה את קולה, כדי להיות דומה לרחל ?!
החסידים אומרים – מכאן ראיה, שיעקב לא נפגש איתה, בכל שבע השנים.
ומה יאמרו האחרים ?
אם אמרנו שעפ"י רוב השיטות, הם היו תאומות, אז לתאומות יש קול די זהה . אם הם זהים בקול, הם זהים גם במראה .
באה התורה ואומרת לך – תשמע, לאה עיוותה את הפרצוף שלה . לא רק שְ – עֵינֵי לֵאָה , נשרו לה גם הריסים . אתם יודעים מה זה עין בלי ריסים ?! זה דבר ממש מצמרר !
כותב הגאון ר' יחזקאל לוינשטיין באחד המכתבים – זה לא הפשט, שנשרו ריסי עיניה . אלא כל הפרצוף שלה השתנה !
אומרת הגמרא – בגנות בהמה טמאה לא דבר הכתוב התורה תכתוב כזה משפט על לאה אמנו, שעיניה רכות ?! לא. בגנות צדיקים דבר הכתוב אלא א"ר אלעזר שמתנותיה ארוכות רב אמר לעולם רכות ממש ולא גנאי הוא לה אלא שבח הוא לה שהיתה שומעת על פרשת דרכים בני אדם שהיו אומרים שני בנים יש לה לרבקה שתי בנות יש לו ללבן גדולה לגדול וקטנה לקטן והיתה יושבת על פרשת דרכים ומשאלת גדול מה מעשיו איש רע הוא מלסטם בריות קטן מה מעשיו {בראשית כה-כז} איש תם יושב אוהלים והיתה בוכה עד שנשרו ריסי עיניה…
עוד אומר המדרש {תנחומא, ויצא, אות ד} – תֵּדַע לְךָ, שֶׁהֲרֵי רָחֵל וְלֵאָה, לֵאָה לֹא הָיְתָה רְאוּיָה לְהִנָּשֵׂא אֶלָּא לְעֵשָׂו, וְרָחֵל לְיַעֲקֹב. וְהָיְתָה לֵאָה יוֹשֶׁבֶת בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים וְשׁוֹאֶלֶת עַל עֵשָׂו מַה מַּעֲשָׂיו. וְהָיוּ אוֹמְרִים לָהּ, אִישׁ רָע, שׁוֹפֵךְ דָּמִים, מְקַפֵּחַ עוֹבְרִים וְשָׁבִים, אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר, רָשָׁע, כָּל תּוֹעֲבוֹת ה' עוֹשֶׂה. כֵּיוָן שֶׁהָיְתָה שׁוֹמַעַת כָּךְ, הָיְתָה בוֹכָה וְאוֹמֶרֶת, אֲנִי וְרָחֵל אֲחוֹתִי מִבֶּטֶן אֶחָד יָצָאנוּ, רָחֵל תִּנָּשֵׂא לְיַעֲקֹב הַצַּדִּיק, וַאֲנִי לְעֵשָׂו הָרָשָׁע. וְהָיְתָה בוֹכָה וּמִתְעַנָּה עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ עֵינֶיהָ רַכּוֹת. לְפִיכָךְ כְּתִיב: וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת.
נשאלת השאלה – למה היא צריכה לצאת כל יום לפרשת דרכים ולשמוע מה בני האדם אומרים ?!
כמדומני, ראיתי פירוש על זה, בספר להעיר להורות ולהשכיל:
בדר"כ כשעל אדם נוחתת צרה ל"ע, ביום הראשון הוא סהרורי אי אפשר לדבר איתו, בוכה כל היום. ביום השני הוא כבר בוכה פחות, ביום השלישי עוד יותר פחות…
חששה לאה אמנו "שמא ח"ו אני אתרגל" . היא ידעה שעפ"י החוזה שחתם אביה עם הדודה רבקה, היא אמורה להינשא לעשו, אז מה היא עשתה ?! היתה הולכת כל יום לפרשת דרכים, והיתה רואה אנשים שבאים מארץ ישראל …
"סליחה, אולי אתם מכירים את יצחק בן אברהם ?"
"כן, הוא גר בחברון. יש לו שני ילדים"
"ואיך הילדים ?"
"האחד, יעקב, בן פורת יוסף, כל היום בבית המדרש. לא יוצא לרגע אחד …"
"אני דוקא מתעניינת בשני … בעשו … מה איתו ???"
"יותר טוב שתפסיקי להתעניין בו …"
"למה ???"
"אל תשאלי, איזה בן-אדם, ה' ישמור ! בגיל 15 הוא כבר רצח את נמרוד ! כל יום נפתח לו תיק חדש במשטרה"
בשביל מה היא יוצאת כל יום לפרשת דרכים ???
אומרים לנו רבותינו – זה היסוד. היא פחדה, שמא היא תתחיל להתרגל "אני אהיה נשואה לעבריין. מה, עבריינים לא נשואים?! הם גם נשואים ! ולאט לאט זה הופך להיות משפחה של פשע !"
היא עוד היתה מתרגלת למושג הזה, של 'להיות נשואה לעשו'. מה היא עשתה ?
כל יום היתה יוצאת לפרשת דרכים, כדי לא להירגע ולא להתרגל. ומה קרה ?
ריסי עניה של לאה נשרו, ולא נותרו לה ריסים מרוב דמעות !
שואל הגאון ר' מאיר חדש – אני לא מבין. כשרחל אמנו בוכה, אומר לה הקב"ה {ירמיה לא, טו} מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה – תפסיקי לבכות ! כשלאה אמנו בוכה, הקב"ה לא אומר לה אפילו פעם אחת להפסיק לבכות "תבכי …תבכי ותבכי …" . למה הקב"ה לא מרחם עליה ??? שירחם עליה "לאה, ראיתי כמה בכית. מספיק !"
אומר הגאון ר' מאיר חדש יסוד נורא – כשבן אדם בוכה על צרות, אומר לו הקב"ה "אל תבכה" – מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה. אבל כשבן אדם בוכה כדי לבנות את כלל ישראל … "איך יתכן דבר כזה, שלא אהיה נשואה ליעקב ?!" . עומדת לאה בוכה, ומורידה דמעות. הריסים שלה נופלים !
אומר הקב"ה ללאה – תבכי ותבכי ותבכי ! ככל שתבכי יותר, כך יהיה לך חלק גדול יותר בכלל ישראל.
מי שבוכה בשביל רוחניות, מי שבוכה בשביל בנים צדיקים, כדי שיהיה לו חלק בבניינה של תורה, אומר הקב"ה "תבכה".
בוא ותראה למה זכתה לאה :
אומרים חז"ל – לא רק שלאה זכתה להתחתן עם יעקב, היא קדמה לאחותה, היא התחתנה קודם ! ולא רק זה, אלא מתוך י"ב שבטים , ששה שבטים היו מלאה אמנו. בוא ותראה למה היא זכתה :
כתר כהונה שלה – משה רבינו . כתר מלכות – יהודה/דוד המלך. כתר תורה – יששכר. שלושת הכתרים שייכים לה !
אמר לה הקב"ה – את רוצה חלק בבניין עם ישראל ?! ככל שתורידי יותר דמעות, ככה יהיו לך יותר כתרים! בניין עם ישראל הרוחני, נעשה ע"י דמעות !
אומר המדרש {בראשית רבה, פרשה ע, אות טו} – אָמַר רַב הוּנָא קָשָׁה הִיא הַתְּפִלָּה שֶׁבִּטְלָה אֶת הַגְּזֵרָה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁקָּדְמָה לַאֲחוֹתָה …
בוא ותראה את הכוח העצום שהיה ללאה אמנו :
הגזרה היתה גזרה . החוזה היה חתום, שלאה מתחתנת עם עשו ויעקב מתחתן עם רחל. הצליחה לאה אמנו בכוח התפילה, לשנות את ההסכם – לאה מתחתנת עם יעקב . ולא רק זה, היא קדמה לאחותה ברחמים, וששה מתוך שנים עשר השבטים יצאו ממנה .
אם אלה הם פני הדברים, בואו נלך לתפילתה של רחל אמנו :
לרחל אמנו אין ילדים. היא מסרה לאחותה את הסימנים . ללאה אחותה כבר יש ארבעה ילדים.
אומרת התורה {ל, א} וַתֵּרֶא רָחֵל כִּי לֹא יָלְדָה לְיַעֲקֹב וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ וַתֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי: {ב} וַיִּחַר אַף יַעֲקֹב בְּרָחֵל וַיֹּאמֶר הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָטֶן.
אומר רש"י – הבה לי. וכי כך עשה אביך לאמך, והלא התפלל עליה. מתה אנכי. מכאן למי שאין לו בנים שחשוב כמת: התחת אלהים אנכי. וכי במקומו אני: אשר מנע ממך. את אמרת שאעשה כאבא, אני איני כאבא, אבא לא היו לו בנים אני יש לי בנים, ממך מנע ולא ממני.
"מה את רוצה ממני, לי יש בנים. לך אין ! "
שמעתם פעם שיחה כזאת ?!
אחד בא לצדיק "כבוד הרב, אין לי פרנסה …"
"מה אני יכל לעשות ?! לי יש ! " ☺
בשביל מה הוא בא אליך ?! בשביל שתתפלל עליו !
באה רחל אמנו "יעקב, תתפלל עליי !"
"למה שאתפלל ?! יש לי בנים כבר. תתפללי בעצמך!"
נשאלת השאלה – איך יעקב אבינו מדבר כך ?!
כותב הרמב"ן – הבה לי בנים. אמרו המפרשים (רש"י וראב"ע) שתתפלל עלי ואם אין מתה אנכי לשון רש"י שמי שאין לו בנים חשוב כמת והוא מדרש רבותינו (ב"ר עא ו) ואני תמה אם כן למה חרה אפו ולמה אמר התחת אלהים אנכי ושומע אל צדיקים ה' ומה שאמר אבא לא היו לו בנים אני יש לי בנים ממך מנע ממני לא מנע וכי הצדיקים אינן מתפללים בעד אחרים והנה אליהו ואלישע התפללו בעד נשים נכריות (מ"א יז כא ושם ב ד טז) ונראה שבשביל זה תפסוהו רבותינו אמרו בבראשית רבה (עא ז) אמר לו הקב"ה כך עונין את המעיקות חייך שבניך עתידין לעמוד לפני בנה ועל דרך הפשט אמרה רחל ליעקב שיתן לה בנים ובאמת דעתה לאמר שיתפלל עליה אבל שיתפלל עליה עד שיתן לה בנים על כל פנים ואם אין שתמית עצמה בצער דברה שלא כהוגן בקנאתה וחשבה כי באהבתו אותה יתענה יעקב וילבש שק ואפר ויתפלל עד שיהיו לה בנים שלא תמות בצערה ויחר אף יעקב שאין תפלת הצדיקים בידם שתשמע ותענה על כל פנים ובעבור שדברה דרך געגועי הנשים האהובות להפחידו במיתתה חרה אפו ולכך אמר לה שאינו במקום אלהים שיפקוד העקרות על כל פנים ואיננו חושש בדבר כי ממנה נמנע פרי הבטן ולא ממנו וזה ליסר אותה ולהכלימה והנה הצדקת בראותה שלא תוכל להסמך על תפלת יעקב שבה להתפלל על עצמה אל שומע צעקה וזהו וישמע אליה אלהים (להלן פסוק כב) …
כותב הכלי יקר – התחת אלהים אנכי. לפי שרחל אמרה היה לך להתפלל עלי, ויעקב השיב לה וכי בעבור זה אמרת הבה לי בנים, משמע על כל פנים וכי בטוח אני שיקבל ה' תפלתי כי אולי יגרום החטא שיסכך ה' בענן לו מעבור תפלה, כי כל מי שנתקבלה תפלתו דומה כאילו עומד תחת אלהים ממש ואין שום דבר חוצץ בינו לבין אלהים, אבל בזמן שאין תפלתו נשמעת דומה כאלו יש מסך מבדיל וחוצץ בינו לבין אלהים, כמ"ש (איכה ג.מד) סכות בענן לך מעבור תפלה, וענן זה הוא החומר האפל אשר על פיו יהיה כל ריב וכל נגע, כמ"ש (ישעיה נט.ב) עונותיכם היו מבדילין ביניכם לבין אלהיכם, ולכך אמר אשר מנע ממך פרי בטן כי מאחר שמנע ממך ולא ממני א"כ ודאי יודע ה' שיש בך איזו עון אשר גרם למנוע ממך פרי בטן, ואותו עון יסכך בלי ספק מעבור תפלה. מיד נתנה רחל אל לבה לפשפש במעשיה איזו עון גרם לה ולא מצאה כ"א מדת הקנאה שהיתה בה, שנאמר ותקנא רחל באחותה וחשבה שעון זה גרם לה שלא הועילה תפלת יעקב ע"כ נתנה אל לבה לשוב בתשובה להטות אל קצה האחרון בדבר שחטאה בו, והוא שמתחלה נתקנאה אפילו באחותה ואח"כ לא נתקנאה אפילו בשפחתה ע"כ אמרה שבזכות שאכניס צרתי לביתי ואבנה גם אנכי ממנה.
מיד לאחר שיעקב אבינו אמר לה את הדברים, נהגה רחל כך לעשות. מיד עמדה והתפללה לקב"ה, ונתנה ליעקב אבינו את בלהה שפחתה, ומיד בלהה הרתה .
{ל, ו} וַתֹּאמֶר רָחֵל דָּנַנִּי אֱלֹהִים וְגַם שָׁמַע בְּקֹלִי וַיִּתֶּן לִי בֵּן עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ דָּן.
אומר התרגום אונקלוס – וַאֲמֶרֶת רָחֵל דְּנַנִּי יְיָ וְאַף קַבִּיל צְלוֹתִי וִיהַב לִי בַּר עַל כֵּן קְרַת שְׁמֵהּ דָּן.
לאחר מכן, נולד הבן השני, והיא קוראת לו נפתלי {ח} וַתֹּאמֶר רָחֵל נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי עִם אֲחֹתִי גַּם יָכֹלְתִּי וַתִּקְרָא שְׁמוֹ נַפְתָּלִי .
אומר התרגום אונקלוס – וַאֲמֶרֶת רָחֵל קַבִּיל יְיָ בָּעוּתִי בְּאִתְחַנָּנוּתִי בִּצְלוֹתִי חֲמֵידַת דִּיהֵי לִי וְלַד כַּאֲחָתִי אַף אִתְיְהִיב לִי וּקְרַת שְׁמֵהּ נַפְתָּלִי.
אומר רש"י – גם יכלתי. הסכים על ידי. ואונקלוס תרגם לשון תפילה, נפתולי אלהים נפתלתי, בקשות החביבות לפניו נתקבלתי ונתעתרתי כאחותי: נפתלתי. נתקבלה תפלתי.
קוראת רחל לשני ילדיה, גם דן וגם נפתלי, על שם התפילה. ללמד אותך מהו כוחה של תפילה !
במנין העקרות שהיה בעם ישראל, מונים חז"ל גם את חנה כאחת העקרות.
בפסיקתה רבתי כתוב, ששרה אמנו היתה עקרה 25 שנה.
מעניין, שחז"ל מונים את שנות העקרות של שרה אמנו, רק מהרגע שהם הגיעו לארץ ישראל.
אצל רבקה, אומרים חז"ל, שהיתה עקרה 20 שנה. חנה היתה עקרה 19 שנה . כך אומרים חז"ל {פסיקתא רבתי, פרק מ"ג}.
חנה היתה עקרה 10 שנים, ולאחר 10 שנים, היא אומרת לבעלה שיקח אשה נוספת. וכך היה :
אומר הנביא {שמואל א'. א, א} וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִן הָרָמָתַיִם צוֹפִים מֵהַר אֶפְרָיִם וּשְׁמוֹ אֶלְקָנָה בֶּן יְרֹחָם בֶּן אֱלִיהוּא בֶּן תֹּחוּ בֶן צוּף אֶפְרָתִי: {ב} וְלוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים שֵׁם אַחַת חַנָּה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פְּנִנָּה וַיְהִי לִפְנִנָּה יְלָדִים וּלְחַנָּה אֵין יְלָדִים : {ג} וְעָלָה הָאִישׁ הַהוּא מֵעִירוֹ מִיָּמִים יָמִימָה לְהִשְׁתַּחֲוֹת וְלִזְבֹּחַ לַה' צְבָאוֹת בְּשִׁלֹה וְשָׁם שְׁנֵי בְנֵי עֵלִי חָפְנִי וּפִנְחָס כֹּהֲנִים לַה': {ד} וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּזְבַּח אֶלְקָנָה וְנָתַן לִפְנִנָּה אִשְׁתּוֹ וּלְכָל בָּנֶיהָ וּבְנוֹתֶיהָ מָנוֹת: {ה} וּלְחַנָּה יִתֵּן מָנָה אַחַת אַפָּיִם כִּי אֶת חַנָּה אָהֵב וַה' סָגַר רַחְמָהּ: {ו} וְכִעֲסַתָּה צָרָתָהּ גַּם כַּעַס בַּעֲבוּר הַרְּעִמָהּ כִּי סָגַר ה' בְּעַד רַחְמָהּ .
כותב המדרש {ילקוט שמעוני, שמואל א', סימן עז} – ורבנן אמרי: תפלה שקולה כנגד כל הקרבנות, דכתיב: להשתחות ולזבוח. אלקנה ואשתו בניו ואחיותיו וכל קרוביו היה מעלה עמו לרגל ובאים ולנים ברחובה של עיר והייתה המדינה מרגשת והיו שואלין אותן: להיכן תלכו? ואומרים: לבית ה' שבשילה שמשם תצא תורה ומצות. ואתם למה לא תבואו עמנו ונלך יחד? מיד עיניהם משגרות דמעות, אומרים להם: נלך עמכם! ואומרים להם: הן, עד לשנה הבאה חמשה בתים, לשנה אחרת עשרה בתים, עד שהיו כלם עולים. ובדרך שהיה עולה שנה זו לא היה עולה שנה אחרת, עד שהיו כלם עולים. אמר לו הקב"ה: אלקנה, אתה הכרעת את ישראל לכף זכות וחנכתם במצות וזכו רבים על ידך, אני אוציא בן ממך שיכריע את ישראל לכף זכות ויחנך אותם במצות. הא למדת שבשכר אלקנה שמואל.
כדי לזכות לבן כמו שמואל, לא מספיקות תפילות רגילות. בשביל זה צריכים למלאות כוסות של דמעות ! בשביל לזכות להיות אמא של ששה שבטים, צריכים ליפול ריסי העיניים!
כדי לזכות לבן כמו שמואל הנביא, ששקול כמשה ואהרון, צריך למלאות כוסות של דמעות !
ראתה פנינה שחנה התייאשה, היא כבר לא בוכה. מה עשתה ?
{ו} וְכִעֲסַתָּה צָרָתָהּ גַּם כַּעַס בַּעֲבוּר הַרְּעִמָהּ … היתה מכעיסה אותה כדי שתבכה !
מה היתה אומרת לה ?
מספר המדרש {ילקוט שמעוני, שם} – וכעסתה צרתה גם כעס. מכעסת וחוזרת ומכעסת. מה הוות א"ל? מה היתה אומרת לה ? זבנת לברך רבא סודר וכתונת וחלוק.
אמר ר' נחמן בר אבא: הייתה פנינה משכמת ואומרת לחנה: אין את עומדת ומרחצת פניהם של בניך כדי שילכו לבית הספר?! ובשש שעות הייתה אומרת לה: חנה אין את עומדת ומקבלת בניך שבאו מבית הספר?! ר' תנחום בר אבא אמר: היו יושבים לאכול והיה אלקנה נותן לכל אחד ואחד מבניו חלקו, הייתה פנינה מתכונת להכעיס את חנה, והייתה אומרת לאלקנה: תן לזה בני חלקו, ולזה בני חלקו, ולזה לא נתת חלקו. למה? בעבור הרעימה. (ד) על אלהים. אמר לה הקב"ה: את מרעמת אותה עלי, חייך, אין רעמים שאין אחריהם מטר ומיד אני פוקדה, שנאמר: כי פקד ה' את חנה.
ממשיך הנביא ואומר – {ז} וְכֵן יַעֲשֶׂה שָׁנָה בְשָׁנָה מִדֵּי עֲלֹתָהּ בְּבֵית ה' כֵּן תַּכְעִסֶנָּה וַתִּבְכֶּה וְלֹא תֹאכַל: {ח} וַיֹּאמֶר לָהּ אֶלְקָנָה אִישָׁהּ חַנָּה לָמֶה תִבְכִּי וְלָמֶה לֹא תֹאכְלִי וְלָמֶה יֵרַע לְבָבֵךְ הֲלוֹא אָנֹכִי טוֹב לָךְ מֵעֲשָׂרָה בָּנִים.
אומר המדרש {ילקוט שמעוני, שם} – ויאמר לה אלקנה אישה חנה למה תבכי. אמר לה: שרה שהייתה עקרה כך הייתה יושבת ובוכה אלא רבקה שהיתה עקרה כך הייתה עושה, ולמה ירע לבבך אלא רחל שהיתה עקרה כך הייתה יושבת בינה לבין עצמה. הלא אנכי טוב לך מעשה בנים . אלו בניה של פנינה. דבר אחר: אלו עשרה דורות: (ד) אלה תולדות פרץ וגו'. הלא אני טוב לך אין כתיב כאן, אלא אנכי. אמר לה: ברייך יהא בחלקך כמה דאת אמר: אנכי ה' אלהיך. כתיב: הייתה לי דמעתי לחם יומם מכאן אתה למד שהצרה משבעת לאדם ואינו מבקש לאכול. וכן אלקנה אומר: חנה למה תבכי ולמה לא תאכלי מכאן שהבכיה מאכילה.
{ט} וַתָּקָם חַנָּה אַחֲרֵי אָכְלָה בְשִׁלֹה וְאַחֲרֵי שָׁתֹה וְעֵלִי הַכֹּהֵן יֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא עַל מְזוּזַת הֵיכַל ה': {י} וְהִיא מָרַת נָפֶשׁ וַתִּתְפַּלֵּל עַל ה' וּבָכֹה תִבְכֶּה.
אומרת הגמרא {מסכת ברכות לא, ב} – וחנה היא מדברת על לבה אמר רבי אלעזר משום רבי יוסי בן זמרא על עסקי לבה אמרה לפניו רבונו של עולם כל מה שבראת באשה לא בראת דבר אחד לבטלה עינים לראות ואזנים לשמוע חוטם להריח פה לדבר ידים לעשות בהם מלאכה רגלים להלך בהן דדים להניק בהן דדים הללו שנתת על לבי למה לא להניק בהן תן לי בן ואניק בהן.
{יא} וַתִּדֹּר נֶדֶר וַתֹּאמַר ה' צְבָאוֹת אִם רָאֹה תִרְאֶה בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ וּזְכַרְתַּנִי וְלֹא תִשְׁכַּח אֶת אֲמָתֶךָ וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים וּנְתַתִּיו לַה' כָּל יְמֵי חַיָּיו וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ.
שואל הגאון ר' שמואל טרוביץ' בספרו מעדני שמואל {הפטרות לראש השנה}– מה קרה פתאום שחנה התחילה לדבר ככה ?!
19 שנה היא עקרה, אף פעם לא דיברה כך.
ואומר – אמרה חנה, כל זמן שאלקנה מתפלל, אני יושבת מן הצד. אבל כשבא אלקנה ואמר לה הֲלוֹא אָנֹכִי טוֹב לָךְ מֵעֲשָׂרָה בָּנִים, היא הבינה שהוא התייאש מלהתפלל. אמרה חנה: ככה?! אני הולכת לדבר עם הקב"ה, שנאמר וַתִּתְפַּלֵּל עַל ה' וּבָכֹה תִבְכֶּה . אמר לה הקב"ה: זה מה שרציתי ! לאלקנה יש ילדים, אבל לך אין. איתך אני רוצה לדבר !
זה מה שאומר הרמב"ן, בנוגע לרחל אמנו – אמר לה יעקב "ממך לקח ולא ממני" – לי יש ילדים !
הקב"ה רוצה לדבר איתך !
לא תמיד אנחנו קולטים את המסר, שהקב"ה רוצה לדבר איתנו. לפעמים הקב"ה נותן ונותן, ואנחנו לא שמים לב. אבל כשהוא לוקח, פתאום אנחנו שמים לב:
"ריבונו של עולם, מה קרה ???"
"רציתי רק לראות שאתה עוד זוכר אותי".
לאחר ההקדמה הזאת, הייתי רוצה ברשותכם להגיע אל נקודת השיא של פרשת השבוע :
בהפטרה שנקרא בע"ה בשבת זו (בני עדות אשכנז), היא הפטרה מספר הושע {יב, יג} וַיִּבְרַח יַעֲקֹב שְׂדֵה אֲרָם וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל בְּאִשָּׁה וּבְאִשָּׁה שָׁמָר.
כותב הלבוש – זה מעין הפרשה. "וַיִּבְרַח יַעֲקֹב שְׂדֵה אֲרָם", זה מעין "וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה".
רק לפני 60 יום, כולנו קראנו את זה, בהפטרת 'שבת שובה' – {יד, ב} שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ: {ג} קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה' אִמְרוּ אֵלָיו כָּל תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ: {ד} אַשּׁוּר לֹא יוֹשִׁיעֵנוּ עַל סוּס לֹא נִרְכָּב וְלֹא נֹאמַר עוֹד אֱלֹהֵינוּ לְמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ אֲשֶׁר בְּךָ יְרֻחַם יָתוֹם.
מה הפסוק הזה בא לומר ?
שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ אתה רוצה לחזור לקב"ה ?!
ישנה דרך – אַשּׁוּר לֹא יוֹשִׁיעֵנוּ עַל סוּס לֹא נִרְכָּב וְלֹא נֹאמַר עוֹד אֱלֹהֵינוּ לְמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ אֲשֶׁר בְּךָ יְרֻחַם יָתוֹם – אם אתה תהיה בבחינת יָתוֹם, זה נקרא לחזור לקב"ה.
מה פירוש הדברים ? מה רוצה הנביא כאן לומר לנו ?
כדי להבין את יסודם של דברים, אנחנו צריכים לחזור לנושא שאולי עסקנו בו בעבר, כשדיברנו על נושא התפילה, וטיפה להעמיק בו, כי זה קשור לפרשת השבוע :
בפרשת משפטים, אומרת התורה {שמות כב, כא} כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן: {כב} אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ כִּי אִם צָעֹק יִצְעַק אֵלַי שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ.
שימו שכל הפסוק הולך בכפולות – אִם עַנֵּה תְעַנֶּה … אִם צָעֹק יִצְעַק … שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע .
אומר בעל הטורים – תענה. ענה תענה צעק יצעק שמע אשמע הכל כפול לומר הכל במדה שתעשה לו אעשה לך.
אמרנו את זה בראש השנה וביום הכיפורים "וכל מאמינים שהוא דיין אמת ההגוי באהיה אשר אהיה" .
אומרים חז"ל – כשם שאתה הווה עמי, אני הווה עמך – מה שאתה תעשה לו, אני אעשה עמך בחזרה.
אומר רש"י – כל אלמנה ויתום לא תענון. הוא הדין לכל אדם, אלא שדבר הכתוב בהווה, לפי שהם תשושי כח ודבר מצוי לענותם.
המציאות היא, שעם חלשים מתחילים. אדם שהוא חזק, אף אחד לא מתחיל איתו.
ראיתם פעם שהמדינה מנסה להתחיל עם חברת חשמל ?! שינסו להוריד להם שקל במשכורת, מה יקרה ?! לא יהיה חשמל ☺
למי שיש כוח בידיים, לא מתחילים איתו !
על מי באים ?! על החלשים – אברכים ! לוקחים להם הבטחת הכנסה ! גיבורים גדולים על עניים …
בואו ניקח סיטואציה :
אדם מתחתן … הוא לומד כל היום בכולל, אשתו עובדת ברוך ה' … יש לך הכנסה משותפת של 8000 ₪ ברוך ה' . יש להם כבר שני ילדים בן פורת יוסף.
יום אחד מתקשר מנהל הבנק "אדון דוד, אתה יודע שאתה ביתרת חובה ?! הגעת כבר למינוס של 13,000 ₪. אני מבקש להכניס עד מחר 5000 ₪ לחשבון, אחרת אני מתחיל להחזיר צ'קים".
עכשיו עשירי לחודש, המשכורת רק בראש חודש … מה הוא יעשה ???
יש פטנט – מתקשרים לאבא !
"אבא מה שלומך ???"
"בסדר דוד. מה קרה, כבר שבועיים לא התקשרת ?!"
"אבא, אתה בבית היום בערב ???"
"כן. למה אתה מתעניין ?!"
"אני אבוא לקפה …"
"מה קרה פתאום שאתה עולה לקפה ?!"
"כי המצב שלי בוץ … " ☺
שבועיים הוא לא זוכר שיש לו אבא, המנהל בנק מתקשר אליו, פתאום הוא ניזכר שיש לו אבא . אבל אם לאבא שלו אין 'קפה', הוא מנסה אצל האחים … אצל חמו … אבל כשכולם אומרים לו שאין כסף, מה הוא עושה ???
הוא נוסע לכותל ☺ {תהילים קב, א} תְּפִלָּה לְעָנִי כִֽי-יַעֲטֹף וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחֽוֹ.
מתי הוא פנה לקב"ה ???
אחרי שהוא התקשר לכל העולם … "עכשיו אני הולך לכותל".
אומר הרמב"ן – והנכון בעיני כי יאמר אם ענה תענה אותו רק צעוק יצעק אלי בלבד מיד אשמע צעקתו, איננו צריך לדבר אחר כלל, כי אני אושיענו ואנקום אותו ממך. והטעם, כי אתה לוחץ אותו מפני שאין לו מושיע מידך, והנה הוא נעזר יותר מכל אדם, כי שאר האנשים יטרחו אחרי מושיעים שיושיעום ואחרי עוזרים לנקום נקמתם, ואולי לא יועילו והצל לא יצילו, וזה בצעקתו בלבד נושע בה' וינקם ממך, כי נוקם ה' ובעל חמה (נחום א ב).
כשמתקשר מנהל הבנק ליתום, למי הוא יצעק ?! אבא שלו בבית עלמין ירקון… אז מה הוא עושה ?! פונה ישירות לקב"ה !
לכן לאחר שמנהל הבנק התקשר, הוא רץ לבית הכנסת "ריבונו של עולם, אתה אבי יתומים !"
אומר הקב"ה – "אם הוא ניגש אלי בראשונה, אני שומע את צעקתו" .
לזה קוראים 'תפילת היתום'.
אומר המדרש {אסתר רבה, פרשה ו, אות ז. איכה רבה, פרשה ה, אות ג} – רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אַתֶּם בְּכִיתֶם וַאֲמַרְתֶּם (איכה ה, ג): יְתוֹמִים הָיִינוּ וְאֵין אָב, חַיֵּיכֶם אַף הַגּוֹאֵל שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהַעֲמִיד לָכֶם בְּמָדַי לֹא יִהְיֶה לוֹ אָב וָאֵם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: {אסתר ב, ז} וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר בַּת דֹּדוֹ כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם וְהַנַּעֲרָה יְפַת תֹּאַר וְטוֹבַת מַרְאֶה וגו'.
כותב הרוקח – יְפַת תֹּאַר וְטוֹבַת מַרְאֶה = יתום.
בואו ננסה לפצח, מה סוד היתום אצל אסתר המלכה :
דורשים חז"ל בגמרא {מסכת מגילה טו, ב}, בשעה שאסתר הולכת אל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, מתוך ידיעה שיתכן שהיא לא חוזרת .
אמרה אסתר למרדכי – תדע לך, אצל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אין חכמות, אישה אחת הוא כבר חיסל ! אם אני נכנסת אֲשֶׁר לֹא כַדָּת וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי .
אמר לה מרדכי {ד, יד} וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת.
מבקשת אסתר {ד, טז} לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן …
רבותי, אשה בת 70 הולכת לצום שלושה ימים לפני שהיא נכנסת אל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ .
אתם צמתם פעם שלושה ימים ?! המקסימום תשעה באב עם יום כיפור 27 שעות …
בצום תשעה באב, חלק מהאנשים כבר רואים כוכבים בשעה 1600 ☺
שלושה ימים ושלושה לילות לא לאכול ולא לשתות !
אומר החתם סופר – אסתר המלכה, שעתיים לפני זה, שברה את הצום, שנאמר גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן = 70 שעות .
היא מקבלת הנחה של שעתיים, כדי שלא תתעלף לפני אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ .
שותה כוס תה, אוכלת עוגה … הולכים לאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ !
בדרך אל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, אומרת הגמרא, היא עברה דרך בית הצלמים.
אומרת הגמרא {מסכת מגילה טו, ב} – א"ר לוי כיון שהגיעה לבית הצלמים נסתלקה הימנה שכינה אמרה {תהילים כב-ב} אלי אלי למה עזבתני. עמדה אסתר ועשתה חשבון נפש עם עצמה שמא אתה דן על שוגג כמזיד ועל אונס כרצון אולי אתה דן אותי, כיון שהתחתנתי עם אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ ? או שמא על שקראתיו לאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ כלב שנאמר {תהילים כב-כא} הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי חזרה ריבונו של עולם, אני מבקשת סליחה על שקראתי לו כלב וקראתו אריה שנאמר {תהילים כב-כב} הושיעני מפי אריה …
מה בעיה לקרוא לאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ כלב ?! הוא כלב בן כלב ! ☺
כלב זה כינוי גנאי, מגיע לו שיקראו לו 'כלב' !
על מה היא מבקשת סליחה ?!
את השאלה הזאת, שואל הגאון ר' יוסף רוזובסקי זצ"ל, ראש ישיבת 'אור ישראל' בפ"ת. הוא שאל את השאלה הזאת על דברי הגמרא, ואמר תשובה נהדרת :
מה קורה לבן-אדם שפוגש כלב ברחוב… בעיקר אם הוא בני-ברקי ?
אם הוא פוגש אותו ברחוב ר' עקיבא, מיד עושים איתו תמונות "כלב הגיע לעיר" ☺
אתה יוצא מחוץ לבני-ברק… אתה פוגש כלבים, כל אחד בגובה של בן-אדם… כנראה כולם גלגולים… ☺
בקיצור, בא אחד מולך, השעה שתים בלילה… הוא עם פה פתוח … אתה מבין שהוא כנראה ברח מהבית, ואתה אין לך כלום ביד, מלבד גמרא… אפילו פלאפון אין לך, בשביל שאולי תשאיר צוואה לאיזה עו"ד פנוי. ☺
בא אליך רוטביילר… מה אתה עושה???
מוריד את הנעל ונותן לו בראש… "ב"ה טוב שיש שתי רגלים" … למקרה הצורך שבראשון הוא לא יקלע… בקיצור אתה מנסה להתמודד ! עם כלב אתה יכל להתמודד !
אבל מה קורה, ברגע ששמעת בחדשות, שבשעה חמש ברח אריה מהספארי, והוא לא אכל כבר שלושה ימים, אתה יוצא לבד לרחוב, ופתאום מולך מגיע האריה ! מה אתה עושה ???
אם תספיק… תאמר "שמע ישראל …" תגיע עד אחד ,ויצאה נשמתך בטהרה… ☺ זה אם אמרת במהירות… אבל אם אתה אומר קריאת שמע בכוונה… לפחות תשאיר את הפלאפון, שידעו איפה היית בפעם האחרונה … ☺
אומרת אסתר המלכה – "אם קראתי לו 'כלב' אני מבקשת סליחה, מעכשיו אקרא לו אריה". למה ???
אומר הגאון ר' יוסף רוזובסקי זצ"ל – כי כשבא מולך כלב, אתה בטוח שאתה יכל להתמודד איתו. אבל כשמגיע אריה, אתה כבר יודע שאין לך שום סיכוי מולו !
אמר הקב"ה – אתם אמרתם {איכה ה, ג} יְתוֹמִים הָיִינוּ וְאֵין אָב ?! אני אראה לכם מה זה יתום !
אסתר המלכה ידעה מהי תפילת היתום. היא ידעה כיצד צריך להתפלל, לדעת שרק הקב"ה יכל לעזור !
רבותי, בהפטרה שנקרא בשבת, נאמר {ד} אַשּׁוּר לֹא יוֹשִׁיעֵנוּ עַל סוּס לֹא נִרְכָּב וְלֹא נֹאמַר עוֹד אֱלֹהֵינוּ לְמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ אֲשֶׁר בְּךָ יְרֻחַם יָתוֹם …
רבותי, אנחנו חיים במדינה שלנו בניסי ניסים. יום יום, שעה שעה . מוקפים במיליארדי 'אריות' שנמצאים סביבנו.
לא רחוק מאיתנו, יש לנו את האירני שמכין לנו גרעינים בשפע – פיצוחי עפולה ☺
אַשּׁוּר לֹא יוֹשִׁיעֵנוּ – אנחנו בטוחים בעצמנו !
רק חצי גרעין יצא לדרך … יש לנו 'ידיד אוהב אמת' – ברק חוסיין אובאמה , שרוצה לאכל אותנו לא פחות מהאירני !
אַשּׁוּר לֹא יוֹשִׁיעֵנוּ – אין לנו מה לדאוג. אנחנו מוגנים ! אם לא אובאמה, יש לנו את הצרפתי סרקוזי … ואם לא, יש את הקטנצ'יק מאיטליה … ואם לא יש … אנחנו מוגנים !
ואם לא אשור, עַל סוּס לֹא נִרְכָּב – מה אתה חושב שאנחנו בדימונה , מייצרים פופקורן ?! כל שבוע מייצרים 10-20 סוגים של גרעינים. גם שחורים גם לבנים ! ☺ אל תדאג, אנחנו מסודרים !!!
וחוץ מזה וְלֹא נֹאמַר עוֹד אֱלֹהֵינוּ לְמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ – אתה יודע איזה צבא יש לנו ?! מומחים מספר אחת !
אומר הקב"ה – אם אתם מומחים, תסתדרו לבד !
אותו דבר בן אדם, בחיים הפרטיים שלו – "אני סומך על עצמי"
הוא בטוח בעצמו, יש לו תוכנית חיסכון כזאת, ותוכנית חיסכון כזאת . יש לו חנויות , הוא עובד, הכל בסדר !
אומר לו הקב"ה – אם אתה יודע להסתדר לבד, אל תפנה אליי. מתי תפנה אליי ?! אם אתה יודע שאשור לא יושיע אותך, ואתה יודע שאין לך לבטוח במעשה ידיך . אם אתה בא ככה, תקבל את העזרה שלי !
אלו רחמי היתום, שמבטיח הקב"ה "אם תפנה אליי כך, אני יושיע אותך"
רבותי, זוהי תפילתה של לאה אמנו !
לאה הלכה כנגד כל הסיכויים . יש חוזה חתום בין אבא שלה לבין רבקה "הגדול לגדולה", היא אמורה להתחתן עם עשו.
להתחתן עם עשו ?! מה עשתה ?
עמדה בפרשת דרכים והתפללה ! היא לא נתנה 180 ₪ לצדיקים שיתפללו עליה. היא עמדה לבד והתפללה, וביקשה מהקב"ה שיושיע אותה !
אומרים לנו חז"ל – זוהי תפילה ! נשרו ריסי עיניה !
אומר יעקב לרחל – "מה את סומכת על התפילה שלי ?! תתפללי לבד !הקב"ה רוצה שתתפללי אליו"
אמרה חנה – אם אלקנה אומר לי אָנֹכִי טוֹב לָךְ מֵעֲשָׂרָה בָּנִים, תודה רבה. מעכשיו אני מתפללת !
זוהי תפילת היתום ! זוהי תפילה של "יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה" זוהי התפילה שהקב"ה חפץ בה !
אם אלה הדברים, נוכל להעמיק עכשיו בנושא התפילה :
כהן גדול ביום הכיפורים, נכנס לקדש הקדשים . האיש הקדוש ביותר, ביום הקדוש ביותר, במקום הקדוש ביותר. שלושת הקדושים הגדולות ביותר, שישנם לעם ישראל.
אומר הריב"א, שכל בקשה שמבקש הכהן הגדול בקש הקדשים, מתקבלת.
בין התפילות שהכהן הגדול מתפלל, אומרת הגמרא {מסכת יומא נג, ב} – ולא תכנס לפניך תפלת עוברי דרכים.
נשאלת השאלה – למה שלא תתקבל תפילתם של עוברי דרכים?
300,000 חקלאים צועקים – ריבונו של עולם, תוריד לנו גשם!!!
300,000 חקלאים עושים עצרת תפילה, כל אחד עומד בשדה שלו, ותוקע בשופר. הקב"ה שומע לתפילתם …
השמים מתמלאים בעבים, ברוך ה' נראה שהולך לרדת מכה של גשם !
כל החקלאים עומדים בחלונות ומחכים מתי יפתחו השמים.
באותו זמן, יהודי אחד יורד מהאוטובוס בכביש לכיש, יש לו 4 ק"מ ללכת ברגל עד הבית. כשהוא יצא מהבית שלו בבוקר, השמים היו כחולים, פתאום הכל עננים !
אין לו מטריה, אין לו מעיל, הוא עם חולצה קצרה ואחרי דלקת ריאות … "ריבונו של עולם, את זה אתה הולך להוריד עליי עכשיו ?! אני מבקש ממך ריבונו של עולם, אל תוריד עכשיו גשם !"
נשאלת השאלה – למי הקב"ה ישמע ?
לאותו הולך דרך.
צריך כהן גדול לבקש בקדש הקדשים, שלא תתקבל תפילתם של עוברי דרכים !!!
למה ???
כי 300,000 חקלאים מבקשים גשם, אבל אחד מבקש באמת. אחד מבקש תפילת יתום, כי הוא יודע שאף אחד לא יכל להושיע אותו .
החקלאי מבקש – ריבונו של עולם, או גשם או שתוריד את המכסות של המים במקורות . אני לא צריך גשם, אני צריך מים. איך זה יבוא, זה לא מעניין אותי ! ריבונו של עולם תושיע אותי !
אם אלה הם פני הדברים, אנחנו רוצים לעבור ליעקב אבינו, ולתפילת ערבית :
יעקב אבינו הוא האבא, שמהווה סמל לכל הצרות שיהודי יכל לעבור בחיים שלו !
לפני שנולד יעקב אבינו, כבר ברחם אמו הוא ישב עם אח לא סימפטי לחלוטין.
אצל יעקב אבינו נאמר "רץ ומפרכס לצאת" . אצל עשו לא נאמר 'רץ'. יעקב אבינו לברוח כמה שיותר מהר, רק לא להיות ליד עשו !
הם נפרדים בגיל 13. יעקב נכנס ללמוד בישיבת שם ועבר ובגיל 63 הוא מקבל את הברכות. עשו מתכנן להרוג אותו, וההורים שולחים אותו לביתו של לבן הארמי. בדרך הוא נכנס לישיבת שם ועבר לעוד 14 שנים של לימודים, כדי להיות מוגן מלבן.
בגיל 77 הוא יוצא מהישיבה. יש לו תיק עם מתנות לכלה המיועדת , מתנות לאחים שלה , לחמו לעתיד …
מי מחכה לו בצומת ??? אליפז !
"14 שנה אני מחכה לך פה. איפה היית ???"
"בישיבת שם ועבר"
"טוב תקשיב, יש לי הוראה מאבא שלי, לחסל אותך. תתחיל להגיד וידוי"
"מה ??? למה ???"
"כיבוד אב. מה אני יכל לעשות?! מצוה חשובה מאוד. אבל תשמע, אני גדלתי אצל יצחק, אני מרחם עליך. עני חשוב כמת, אז אם תהפוך לעני, זה יחשב כאילו אתה מת. תן לי את הבגדים שלך, את הממון, וככה אוכל לומר לאבא שהרגתי אותך"
מגיע יעקב אבינו לחרן, רואה את רחל אמנו ומתחיל לבכות . למה ?
אומר רש"י – ויבך. לפי שבא בידים ריקניות, אמר אליעזר עבד אבי אבא היו בידיו נזמים וצמידים ומגדנות, ואני אין בידי כלום. לפי שרדף אליפז בן עשו במצות אביו אחריו להרגו והשיגו, ולפי שגדל אליפז בחיקו של יצחק משך ידו. אמר לו מה אעשה לצווי של אבא, אמר לו יעקב טול מה שבידי, והעני חשוב כמת.
מגיע יעקב לביתו של לבן … {יג} וַיְהִי כִשְׁמֹעַ לָבָן אֶת שֵׁמַע יַעֲקֹב בֶּן אֲחֹתוֹ וַיָּרָץ לִקְרָאתוֹ וַיְחַבֶּק לוֹ וַיְנַשֶּׁק לוֹ וַיְבִיאֵהוּ אֶל בֵּיתוֹ וַיְסַפֵּר לְלָבָן אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה: {יד} וַיֹּאמֶר לוֹ לָבָן אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה וַיֵּשֶׁב עִמּוֹ חֹדֶשׁ יָמִים {טו} וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב הֲכִי אָחִי אַתָּה וַעֲבַדְתַּנִי חִנָּם הַגִּידָה לִּי מַה מַּשְׂכֻּרְתֶּךָ {טז} וּלְלָבָן שְׁתֵּי בָנוֹת שֵׁם הַגְּדֹלָה לֵאָה וְשֵׁם הַקְּטַנָּה רָחֵל: {יז} וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת וְרָחֵל הָיְתָה יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה: {יח} וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת רָחֵל וַיֹּאמֶר אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה … יעקב אבינו מוכן לעבוד שבע שנים, בשביל לשאת את רחל לאישה.
שמעתם פעם כזה דבר, שמישהו עובד בשביל להתחתן ?! בדרך כלל ההורים עובדים שבעים שנה, כדי לחתן ילד ☺
אף אבא לא עבר את זה. לא אברהם אבינו ולא יצחק אבינו. היחיד שצריך לעבוד על השידוך, זה יעקב אבינו.
יעקב אבינו עובד שבע שנים, מגיע יום החתונה, מכניסים לו את לאה במקום רחל ! עובד עוד שבע שנים ומתחתן עם רחל. בסכ"ה עובד שם 14 שנה.
בינתיים נולדים לו 11 ילדים. איך הוא צריך להגן על הילדים שלו ?
אומר המדרש {איכה רבה, פתיחה, אות כד} – פָּתַח יַעֲקֹב וְאָמַר רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לֹא עֶשְׂרִים שָׁנָה עָמַדְתִּי בְּבֵית לָבָן, וּכְשֶׁיָּצָאתִי מִבֵּיתוֹ פָּגַע בִּי עֵשָׂו הָרָשָׁע וּבִקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת בָּנַי וּמָסַרְתִּי עַצְמִי לְמִיתָה עֲלֵיהֶם, וְעַכְשָׁו נִמְסְרוּ בְּיַד אוֹיְבֵיהֶם כַּצֹּאן לְטִבְחָה, לְאַחַר שֶׁגִּדַּלְתִּים כְּאֶפְרוֹחִים שֶׁל תַּרְנְגוֹלִים וְסָבַלְתִּי עֲלֵיהֶם צַעַר גִּדּוּל בָּנִים, כִּי רֹב יָמַי הָיִיתִי בְּצַעַר גָּדוֹל בַּעֲבוּרָם, וְעַתָּה לֹא תִזְכֹּר לִי זֹאת לְרַחֵם עַל בָּנַי ?!
אומרים חז"ל, שכל צרות שאנחנו מדמיינים, עבר יעקב אבינו !
יעקב אבינו יוצא ביום הראשון כדי להגיע לחרן, הוא בלי כלום!
כותב הזוהר הקדוש {שמות קצ"ח, ע"א} – אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְּרוֹ שִׂבְרוֹ עַל יְיָ' אֱלהָיו. וְכִי אֵל יַעֲקֹב, וְלָא אֵל אַבְרָהָם, וְלָא אֵל יִצְחָק, אֶלָּא אֵל יַעֲקֹב. בְּגִין דְּיַעֲקֹב לָא אִתְרְחִיץ בַּאֲבוֹהִי, וְלָא בְּאִמֵיהּ, כַּד עָרַק קַמֵּי אֲחוּי, וְאָזַל יְחִידָאי, בְּלָא מָמוֹנָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (בראשית לב) כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, וְאִיהוּ אִתְרְחִיץ בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִּכְתִּיב, (שם כח) אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי וְגוֹ'. וְכֹלָּא שָׁאִיל מִקַּמֵּיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְיָהַב לֵיהּ. אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ שִׂבְרוֹ עַל ה' אֱלֹהָיו. וְכִי אֵל יַעֲקֹב, וְלֹא אֵל אַבְרָהָם, וְלֹא אֵל יִצְחָק? אֶלָּא אֵל יַעֲקֹב, מִשּׁוּם שֶׁיַּעֲקֹב לֹא בָטַח בְּאָבִיו וְלֹא בְאִמּוֹ כְּשֶׁבָּרַח מִלִּפְנֵי אָחִיו וְהָלַךְ יְחִידִי בְּלִי מָמוֹן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לב) כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, וְהוּא בָּטַח בַּקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁכָּתוּב (שם כח) אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי וְגוֹ'. וְהַכֹּל שָׁאַל מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְנָתַן לוֹ.
מי שבוטח בקב"ה, הוא זה שמקבל את הסיעתא דשמיא של "אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְּרוֹ" !
רבותי, בפרשה הזאת מונחת המתנה לכל יהודי, באשר הוא יהודי. לכל יהודי במהלך שנות חייו, 'מכבים את השמש'.
לאחד מכבים את השמש בפרנסה, לאחד מכבים את השמש בשידוכים , לאחד מכבים את השמש בילדים, ולשני יש ילדים אבל נהיה לו חושך בחינוך שלהם … פתאום חושך ! לא הולך כלום !!!
כל אחד שואל – ריבונו של עולם, למה כיבית לי את השמש ???
אומר המדרש {בראשית רבה, פרשה סח, אות י} – וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם (בראשית כח, יא), בִּקֵּשׁ לַעֲבֹר נַעֲשָׂה הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּמִין כּוֹתֶל לְפָנָיו. (בראשית כח, יא): כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ, רַבָּנָן אָמְרֵי כִּיבָּא הַשֶּׁמֶשׁ, מְלַמֵּד שֶׁהִשְׁקִיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גַּלְגַּל חַמָּה שֶׁלֹא בְּעוֹנָתָהּ בִּשְׁבִיל לְדַבֵּר עִם יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּצִנְעָה, מָשָׁל לְאוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁבָּא אֶצְלוֹ לִפְרָקִים, אָמַר הַמֶּלֶךְ כִּיבּוּ אֶת הַנֵּרוֹת כִּיבּוּ אֶת הַפָּנָסִין שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לְדַבֵּר עִם אוֹהֲבִי בְּצִנְעָה. כָּךְ הִשְׁקִיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גַּלְגַּל חַמָּה שֶׁלֹא בְּעוֹנָתָהּ בִּשְׁבִיל לְדַבֵּר עִם יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּצִנְעָה.
אז מה עושה בן אדם שיש לו צרות ?! הולך לרבנים – "כבוד הרב, בבקשה …"
"בע"ה אתפלל עליך …"
זה מה שאמר יעקב לרחל "הקב"ה לא רוצה את התפילה שלי. הוא רוצה את התפילה שלך !" .
הקב"ה רוצה לדבר איתך, בשביל זה הוא כיבה לך את השמש!
יעקב אבינו הוא הסמל של הגלויות . יעקב אבינו מסמל את כל הצרות, שיכל יהודי לעבור כל חייו !
כל דבר שאפשרי אצל יהודי, עבר יעקב אבינו.
תראו מה עשתה לאה, איך היא הפכה את הקערה על פיה ! מחוזה נישואין מסודר של לבן עם רבקה, הולכת לאה ומרוב תפילות נשרו ריסי עיניה , והיא הפכה להיות האמא של כתר כהונה, כתר מלכות וכתר תורה !
זו תפילת היתום !
לימד אותנו יעקב אבינו – קרה לך דבר כזה ? פתאום שקעה לך השמש ? תתפלל תפילת ערבית !
ערבית זו תפילה של חושך !
לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ, זה אברהם אבינו, שתיקן תפילת שחרית . יצחק אבינו תיקן את תפילת המנחה – תפילה באור . יעקב אבינו תיקן את תפילת הערבית, תפילה שכל בן אדם, בשעה שהוא נמצא ב'חושך', יתפלל את 'תפילת היתום' – שיפנה אך ורק לקב"ה, ויבין שרק הוא בעל הכוחות כולם, ורק הוא יכל להושיע אותו !
כך נזכה כולנו לגאולה השלמה במהרה בימינו אמן ואמן !!!